כיצד ליישם תמיכה ברב-לשוניות (internationalization) באפליקציית Next.js שמשתמשת ב־App Router

כשהעולם נעשה גלובלי יותר, זה נעשה חשוב יותר ויותר שמפתחי אתרים יבנו יישומים שיכולים להתאים למשתמשים ממדינות ותרבויות שונות. אחת הדרכים המרכזיות להשיג זאת היא באמצעות אינטרנשיונליזציה (i18n), שמאפשרת לך להתאים את היישום לשפות, למטבעות ולפורמטי תאריכים שונים.

במאמר זה נבחן כיצד להוסיף אינטרנשיונליזציה ליישום ה-React Next.js שלך, כולל רינדור בצד השרת. TL;DR: ראה את הדוגמה המלאה כאן.

המדריך הזה מיועד ליישומי Next.js שמשתמשים ב App Router.
אם אתם משתמשים ב Pages Router, ראו מדריך זה במקום.

שלב 1: התקן ספריית i18n

כדי להוסיף תמיכה ברב־לשוניות באפליקציית Next.js שלך, נבחר תחילה בספריית i18n. יש כמה ספריות פופולריות, כולל next-intl. בדוגמה זו, עם זאת, נשתמש בTacoTranslate.

TacoTranslate מתרגמת אוטומטית את המחרוזות שלך לכל שפה באמצעות בינה מלאכותית מתקדמת, ומשחררת אותך מהניהול המייגע של קבצי JSON.

נתקין אותה באמצעות npm בטרמינל שלך:

npm install tacotranslate

שלב 2: צור חשבון חינמי ב-TacoTranslate

כעת, לאחר שהתקנת את המודול, הגיע הזמן ליצור חשבון TacoTranslate, פרויקט תרגום ומפתחות API נלווים. צור חשבון כאן. זה בחינם, ואין צורך להוסיף כרטיס אשראי.

בתוך ממשק המשתמש של TacoTranslate, צור פרויקט ועבור ללשונית מפתחות ה-API שלו. צור מפתח אחד read ומפתח אחד read/write. נשמור אותם כמשתני סביבה. המפתח read הוא מה שאנו קוראים לו public והמפתח read/write הוא secret. לדוגמה, אפשר להוסיף אותם לקובץ .env שבשורש הפרויקט שלך.

TACOTRANSLATE_PUBLIC_API_KEY=123456
TACOTRANSLATE_SECRET_API_KEY=789010

הקפידו לעולם לא לחשוף את מפתח ה-API הסודי read/write בסביבות ייצור בצד הלקוח.

בנוסף, נוסיף שני משתני סביבה נוספים: TACOTRANSLATE_DEFAULT_LOCALE וTACOTRANSLATE_ORIGIN.

• TACOTRANSLATE_DEFAULT_LOCALE: קוד ה‑locale המשמש כברירת מחדל כגיבוי. בדוגמה זו נגדיר אותו כ‑en עבור אנגלית.
• TACOTRANSLATE_ORIGIN: ה"folder" שבו יאוחסנו המחרוזות שלך, כגון כתובת האתר שלך. למידע נוסף על origins כאן.

TACOTRANSLATE_DEFAULT_LOCALE=en
TACOTRANSLATE_ORIGIN=your-website-url.com

שלב 3: הגדרת TacoTranslate

כדי לשלב את TacoTranslate באפליקציה שלך, יש ליצור לקוח באמצעות מפתחות ה-API שהוזכרו קודם. לדוגמה, ניתן ליצור קובץ בשם /tacotranslate-client.js.

const {default: createTacoTranslateClient} = require('tacotranslate');

const tacoTranslate = createTacoTranslateClient({
	apiKey:
		process.env.TACOTRANSLATE_SECRET_API_KEY ??
		process.env.TACOTRANSLATE_PUBLIC_API_KEY ??
		process.env.TACOTRANSLATE_API_KEY,
	projectLocale:
		process.env.TACOTRANSLATE_IS_PRODUCTION === 'true'
			? process.env.TACOTRANSLATE_PROJECT_LOCALE
			: undefined,
});

module.exports = tacoTranslate;

נגדיר באופן אוטומטי את TACOTRANSLATE_API_KEY ואת TACOTRANSLATE_PROJECT_LOCALE בקרוב.

יצירת הלקוח בקובץ נפרד מקלה על השימוש בו מאוחר יותר. getLocales היא רק פונקציית עזר עם טיפול בשגיאות מובנה. עכשיו, צור קובץ בשם /app/[locale]/tacotranslate.tsx, שבו ניישם את ספק הTacoTranslate.

'use client';

import React, {type ReactNode} from 'react';
import {
	type TranslationContextProperties,
	TacoTranslate as ImportedTacoTranslate,
} from 'tacotranslate/react';
import tacoTranslateClient from '@/tacotranslate-client';

export default function TacoTranslate({
	locale,
	origin,
	localizations,
	children,
}: TranslationContextProperties & {
	readonly children: ReactNode;
}) {
	return (
		<ImportedTacoTranslate
			client={tacoTranslateClient}
			locale={locale}
			origin={origin}
			localizations={localizations}
		>
			{children}
		</ImportedTacoTranslate>
	);
}

שים לב ל- 'use client'; שמציין שמדובר ברכיב לקוח.

כעת, לאחר שספק ההקשר מוכן לשימוש, צור קובץ בשם /app/[locale]/layout.tsx, פריסת השורש של האפליקציה שלנו. שימו לב כי נתיב זה כולל תיקייה המשתמשת בDynamic Routes, שבה [locale] הוא הפרמטר הדינמי.

import React, {type ReactNode} from 'react';
import {type Locale, isRightToLeftLocaleCode} from 'tacotranslate';
import './global.css';
import tacoTranslateClient from '@/tacotranslate-client';
import TacoTranslate from './tacotranslate';

export async function generateStaticParams() {
	const locales = await tacoTranslateClient.getLocales();
	return locales.map((locale) => ({locale}));
}

type RootLayoutParameters = {
	readonly params: Promise<{locale: Locale}>;
	readonly children: ReactNode;
};

export default async function RootLayout({params, children}: RootLayoutParameters) {
	const {locale} = await params;
	const origin = process.env.TACOTRANSLATE_ORIGIN;
	const localizations = await tacoTranslateClient.getLocalizations({
		locale,
		origins: [origin /* , other origins to fetch */],
	});

	return (
		<html lang={locale} dir={isRightToLeftLocaleCode(locale) ? 'rtl' : 'ltr'}>
			<body>
				<TacoTranslate
					locale={locale}
					origin={origin}
					localizations={localizations}
				>
					{children}
				</TacoTranslate>
			</body>
		</html>
	);
}

הדבר הראשון שצריך לציין כאן הוא שאנו משתמשים בפרמטר Dynamic Route [locale] כדי לשלוף את התרגומים עבור שפה זו. בנוסף, generateStaticParams מוודא שכל קודי השפה שהפעלת עבור הפרויקט שלך נבנו מראש.

עכשיו, בואו נבנה את הדף הראשון שלנו! צרו קובץ בשם /app/[locale]/page.tsx.

import React from 'react';
import {Translate} from 'tacotranslate/react';

export const revalidate = 60;
export default async function Page() {
	return (
		<Translate string="Hello, world!" />
	);
}

שים לב למשתנה revalidate שאומר ל-Next.js לבנות מחדש את הדף לאחר 60 שניות, ולשמור על התרגומים שלך מעודכנים.

שלב 4: הטמעת רינדור בצד השרת

TacoTranslate תומך ברינדור בצד השרת. זה משפר משמעותית את חוויית המשתמש על־ידי הצגת תוכן מתורגם מיד, במקום הבזק של תוכן לא מתורגם בהתחלה. בנוסף, ניתן לדלג על בקשות רשת בצד הלקוח, כי כבר יש לנו את התרגומים הנחוצים לדף שהמשתמש צופה בו.

כדי להגדיר רינדור בצד השרת, צור או ערוך /next.config.js:

const withTacoTranslate = require('tacotranslate/next/config').default;
const tacoTranslateClient = require('./tacotranslate-client');

module.exports = async () => {
	const config = await withTacoTranslate(
		{},
		{
			client: tacoTranslateClient,
			isProduction:
				process.env.TACOTRANSLATE_ENV === 'production' ||
				process.env.VERCEL_ENV === 'production' ||
				(!(process.env.TACOTRANSLATE_ENV || process.env.VERCEL_ENV) &&
					process.env.NODE_ENV === 'production'),
		}
	);

	// NOTE: Remove i18n from config when using the app router
	return {...config, i18n: undefined};
};

התאם את בדיקת isProduction להגדרות שלך. אם true, TacoTranslate יציג את מפתח ה-API הציבורי. אם אנחנו בסביבה מקומית, בסביבת בדיקות או בסביבת סטייג'ינג (isProduction is false), נשתמש במפתח ה-API הסודי read/write כדי לוודא שמחרוזות חדשות נשלחות לתרגום.

כדי לוודא שהניתוב וההפניות יעבדו כצפוי, נצטרך ליצור קובץ בשם /middleware.ts. בעזרת Middleware, נוכל להפנות משתמשים לדפים המוצגים בשפת ההעדפה שלהם.

import {type NextRequest} from 'next/server';
import {middleware as tacoTranslateMiddleware} from 'tacotranslate/next';
import tacoTranslate from '@/tacotranslate-client';

export const config = {
	matcher: ['/((?!api|_next|favicon.ico).*)'],
};

export async function middleware(request: NextRequest) {
	return tacoTranslateMiddleware(tacoTranslate, request);
}

ודא להגדיר את matcher בהתאם ל־תיעוד ה‑Middleware של Next.js.

בצד הלקוח, ניתן לשנות את העוגייה locale כדי לשנות את שפת ההעדפה של המשתמש. עיינו ב־הקוד המלא לדוגמה לקבלת רעיונות כיצד לעשות זאת!

שלב 5: פרוס ובדוק!

סיימנו! היישום שלך ב-React יתורגם כעת אוטומטית כאשר תוסיף מחרוזות לרכיב Translate. שים לב שרק סביבות שיש להן הרשאות read/write על מפתח ה-API יוכלו ליצור מחרוזות חדשות לתרגום. אנו ממליצים על סביבת סטייג'ינג סגורה ומאובטחת שבה תוכלו לבדוק את יישום הייצור שלכם עם מפתח API כזה, ולהוסיף מחרוזות חדשות לפני העלייה לאוויר. זה ימנע מאנשים מלגנוב את מפתח ה-API הסודי שלכם, ועלול גם לנפח את פרויקט התרגום על ידי הוספת מחרוזות חדשות שאינן קשורות.

Be sure to check out the complete example over at our GitHub profile. There, you’ll also find an example of how to do this using the Pages Router! If you encounter any problems, feel free to reach out, and we’ll be more than happy to help.

TacoTranslate lets you automatically localize your React applications quickly to and from over 75 languages. Get started today!